מה הופך מבנה ממכונה יעילה למרחב שמסייע לאדם להחלים? בפרק הזה של „המרחב הבריא” אייל משוחח עם האדריכלית שיר גודארד־לייבוביץ’, המתמחה בתכנון מבני בריאות וב־Evidence-Based Design — תכנון מבוסס ראיות.

השיחה נעה בין מחקר לאינטואיציה: מחלונות המכניסים אור יום ונוף לטבע, דרך ביופיליה, המקצב הצירקדי והתמצאות במרחב, ועד לפרטים כמו מיקום הכיור, מרחקי ההליכה של צוותי הסיעוד ויכולתו של מטופל לשלוט בתאורה בחדרו. באמצעות דוגמאות מבתי חולים, מחלקות לבריאות הנפש וחוויות אישיות, אייל ושיר בוחנים כיצד תכנון עשוי להפחית מתח, לצמצם זיהומים וטעויות, להשיב למטופל תחושת שליטה וכבוד ולרכך את האופי המוסדי של סביבת הטיפול.

זהו פרק על אדריכלות שאינה רק עוטפת את הטיפול, אלא משתתפת בו — ועל עקרונות שאפשר ליישם גם בבית, במשרד ובבית הספר: אור ואוויר, מרחב ברור שקל להתמצא בו וקשר חי עם הטבע.

לחץ דם גבוה, עייפות וחוסר ריכוז, סכרת, ליקויי למידה ועוד יכולים לנבוע כתוצאה מרעש.
מהם הגורמים הפיזיולוגיים והנפשיים בגינם רעש כל כך מפריע לנו?
איך ניתן להפחית רעש במבנים על ידי תכנון אדריכלי ובנייה נכונה יותר?
שיחה עם אינג' עמרי אבס מחברת om-acoustics על רעש, אקוסטיקה במבנים ופתרונות מעשיים לתכנון ובנייה טובים יותר.

לא רק שיחה, אלא מסע רוחני הבוחן את משמעות הבית והשפעתו על הנפש, הרוח והתודעה שלנו.
יעלה אור הביאה איתה לפודקאסט שלנו המיזוג בין הפסיכולוגיה המערבית, המטאפיזיקה הסינית, התטא הילינג וה-NLP.

אלה משתלבים בהרמוניה על מנת לשפר את איכות החיים שלנו בבתים ובמקומות בהם אנו חיים, מתוך מודעות גבוהה ורגישות לאדם, לעולם ולכל המצוי בו.

עוד מידע על יעלה אור ועל הבשורה שלה כאן בקישור: אדריכלות סינרגית

אדריכלות טובה מייצרת משולש המגשר בין האדם, המבנה והצמח. 
שילוב צמחיה במבנים מתקיימת ביותר ויותר מבנים בישראל ובעולם, ומצריכה שיתוף פעולה בין אדריכלים למתכננים סביבתיים, אקולוגים, אדריכלי נוף וגננים. 

אירחתי היום את מיכל בן-חור, יועצת סביבתית בעלת תואר שני בלימודי סביבה והכשרה אקדמית באדריכלות ותכנון נוף. 

למדנו על גגות ירוקים, גגות כחולים, טבע עירוני והמון דוגמאות והשראה.

פרק שכולו תקווה ומגמה ירוקה.

חשבון החשמל בישראל יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה.
איך נמנעים מלשלם חשמל?

בפרק נעסוק בתכנון אדריכלי קפדני לבתים יעילים במיוחד הצורכים הרבה פחות חשמל, וביחד עם התקנת מערכת ייצור חשמל סולארית מאפסים את חשבון החשמל החודשי.

הפרק הוקלט בשיתוף דן הלפרין מחברת BIPV

מיכל אלדר ליברייך מקבוצת Reforest  הגיעה אל הפודקאסט שלנו היישר מיער המאכל במושב קדרון. 

שוחחנו על יערות מאכל, על הנזק של החקלאות הקונבנציונאלית, על הכוח שיכול לחזור לידינו אם נדע לטפח מרחבים מזינים ותומכי חיים ועל פרוייקטים מעניינים של יערות מאכל שנעשו בישראל.

פרק ירוק ובריא במיוחד.

האם עיצוב פנים משפיע על הרגשות והתחושות שלנו ויכול לסייע בפרודוקטיביות, שיפור הביצועים והיחסים החברתיים?

ענבר בן צבי היא יו"ר ארגון מתכנני ומעצבי הפנים בישראל, מתכננת ומעצבת פנים על פי תפישת השייכות אותה פיתחה וחקרה במהלך שני העשורים האחרונים.

בתפישת השייכות אנו מחברים רגשות ותחושות אל המקומות בהם אנו חיים, על מנת ליצור מקומות שמקנים לנו עוגן מנטאלי, מקום שמחבק אותנו, מקבל אותנו כמו שאנחנו ונותן לנו תחושה ייחודית של "בית".

לאחר מסע של שלושה חודשים ביערות הגשם, חוזרת אלינו אווי אנקה עם תובנות על חיי שבט השיפיבו. מסך הפסטורליה מתחיל להסדק עם חדירת מאפייני תרבות הייצור והצריכה, בשעה שהפלסטיק מתחיל לשנות את אורחות חייהם של מי שעד לא מזמן היו מנותקים לחלוטין מן המערב.

אווי היא אמנית רב תחומית, פרימטולוגית, מדענית שימור ומנהלת עמותת Plastic Free Israel.

https://www.plasticfree-israel.com/

בשיחה הרחבנו על נזקי הפלסטיק לבריאות האדם והסביבה, מה ניתן לעשות ברמה האישית וברמה הכללית על מנת להפחית את השימוש בו ולהפוך את המרחב שלנו לבריא יותר.

 האם חסך בטבע אצל ילדים מעורר תופעות נפשיות ופיזיולוגיות שליליות בקרב מבוגרים?

בשיחה עם האקולוגית הדס מארשל ברוך מהיחידה האיזורית לאיכות הסביבה בשרון צללנו לעולם של הקשר הבלתי נתיק בין האדם לסביבה הטבעית.

אילו השפעות חיוביות יש לקשר בלתי אמצעי עם טבע על ילדים ומבוגרים, ומה כל אחד יכול לעשות בכדי לשפר את הקשר הזה החל מהגינה הפרטית, דרך שכונות ועד לתכנון עירוני.

אילו עצים לנטוע בגינה ישראלית?
מה הקשר בין הצמחים שנבחר להופעת יתושים ופרפרים?
האם אפשר לבחור את שירת הבוקר של הציפורים על ידי תכנון מודע?

פרק עבור כל אדם ששוקל להכניס קצת יותר טבע לחיי היום-יום שלו.

עוד מידע מהיחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון

עוד מידע על הפרעת חוסר הטבע

מה משותף ל:
תכנון סביבות חינוך
מענה קהילתי למפוני קיבוץ בעוטף עזה
משחקי חשיבה
ומרחב החלמה מטראומה?

עץ ממוחדש!

שיחה עם האדריכלית דפני דגן מסטודיו MOLET , אשר חיה ונושמת עיצוב ירוק ובר-קיימא לרווחת הסביבה והקהילה.

פרק זה גם מצולם בוידאו ומופיע בערוץ היוטיוב שלנו.

בתים ללא מזגנים בישראל?!

אני לא נגד מזגנים! כשאני נכנס למבנה ג'אנק בילדינג בקיץ אני מיד שולח יד אל שלט המזגן. 
רוב המבנים הותיקים בישראל הם מבני אנטי-אקלים, ואינם מתמודדים טוב עם עומס חום.

אבל המזגן עשוי לגרום להפרשי טמפרטורות קיצוניות ושינויים בלחות ואנו חווים כאבי ראש, הזעה, שרירים תפוסים, התייבשות וחוסר נוחות כללי.

אך ישראל ממוקמת באיזור אקלים נוח יחסית, ובתכנון נכון ניתן לחסוך או אף להמנע מהפעל מזגן רוב השנה. 

תכנון נכון שכזה כולל התייחסות לצורת המבנה ולחומרים ממנו הוא עשוי.
בפרק אציג גישות לקירור טבעי של מבנים בקיץ הישראלי, כולל דרכים לזרימת אוויר, איזון הלחות ובידוד תרמי.

אילו ערים בישראל ממשיכות לפספס הזדמנויות למרחבים טובים יותר לאדם?
האם תאים סולאריים בעוטף עזה הם פתרון או בעיה חדשה?
האם נכון להמשיך לבנות "יישוב על כל גבעה" ברוח הציונות?
מהי צפיפות במובן חיובי, וכמה שטחים בישראל באמת בנויים?

אביב לביא הוא תל-אביבי, עיתונאי ותיק, מנחה ושדרן אשר עוסק רבות בתחום הסביבתי.
כותב בין השאר בזמן ישראל, מנחה קבוע במגזין "יהיה בסדר" בגל"צ ומרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב.

שוחחנו על טבעונות והקשר לאיכות הסביבה, על תפקיד העיתונות בשמירה על הסביבה, על המעשים והמחדלים של מתכננים ישראלים בהקשר למרחב הבנוי ועל הזיקה לטבע של האדם העירוני.

בשביל לשמור על הבריאות שלנו ושל הסביבה צריך להבין את מערכת היחסים  בין האדם לטבע. 

מהי אמבטיית יער ואיך היא מסייעת לנו? 
אילו פעילויות משותפות ניתן לקיים בטבע? 
האם אמנות כמו צילום, ציור וטבע נפגשים? 

שיחה עם ד"ר מלי נבו, מפתחת מודל הפרספקטיבה של האקו הוקרה, מרצה וחוקרת ושותפה בכתיבת הספר "לְשָׁמְרהָ- קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל" בהוצאת רסלינג.

שוחחנו על גישות שונות בהן פעם האדם מעל הטבע ופעם איתו בגובה העיניים, על מפגשים יום יומיים עם הטבע ועל התועלת שלהם לבריאות הפיזית והנפשית שלנו.

אירועי אוקטובר 23' הותירו נפגעים רבים גם בנפש, אשר חווים דחק ומצוקה בעקבות חשיפתם לאירועי אלימות. האם בכוחו של מרחב פתוח מתוכנן לעודד ריפוי ושיקום?

שוחחתי עם אדריכל דויד רנוב, הלום קרב בעצמו ממלחמת לבנון הראשונה, שמוביל את רעיון "הבוסתן" כפעילות שיקומית מרפאת.

שוחחנו על חשיבותה של קהילה ועל תפקידו של הטבע כתומך בתהליכי רפואה ושיקום.

באוקטובר 23 פרצו אויבים אל בתים רבים בישראל, והותירו עם שלם בתחושה של חוסר בטחון. 
אנו אומרים "ביתי הוא מבצרי", והפרק יעסוק בשיפור תחושת הבטחון באמצעים אדריכליים.

בפרק זה אני מוסיף רשמית את מושג "תחושת הבטחון" לעשרת הדברות של המרחב הבריא. כולנו זקוקים לבטחון על מנת להיות נינוחים ונטולי מתחים בבית שלנו.

מה היא "תיגמוטקסיס" ואיך היא קשורה לתחושת בטחון? איך השליטה במרחב משפרת את השלווה הנפשית שלנו?

בפרק שוחחתי גם עם אילן ליאור, יזם וממציא שיטת GSB המבוססת על מבנים עם ליבת בטון קשיחה ובידוד תרמי. 

הרחבתי גם על הממ"ד, המרחב המוגן הביתי שלנו, מעט על ההיסטוריה שלו ועל תכונותיו. 

אני מאחל מכאן החלמה מלאה לפצועים בגוף ובנפש, תנחומים למשפחות אשר איבדו את היקר להם מכל ותקווה להחזרת החטופים במהרה. 

את שנהרס אנו נבנה מחדש, טוב יותר, בריא ובטוח.

האם הבתים שלנו רעילים?

חומרי בנייה רבים המיוצרים בתעשיה מכילים רכיבים שלהם השפעה שלילית על הבריאות שלנו. חומרים נשימים מסוימים מתבטאים כגז המזהם את האוויר, חומרים אחרים פולטים קרינה או מכילים משבשים הורמונליים. סביבות מחייה רעילות עשויות לגרום לכאבי ראש וסחרחורות וכן לבעיות קשות כמו מחלות נשימה, בעיות פוריות, הפרעות במצב הרוח ועוד.
יעלי אטשטיין היא ביולוגית ימית, מרצה וחוקרת אשר הקימה את המיזם החברתי "מסה קריטית" - הפורום לצרכנות בריאה בישראל. מיזם זה בוחן את השפעתם של חומרים שונים מהתעשייה על הבריאות שלנו. היוזמה חותרת לשינוי הכלכלה המקומית מכלכלה מזיקה לכלכלה תומכת בריאות.

לדף מסה קריטית בפייסבוק :

WELL BUILDING

שיטת דירוג בה ניתנים ציונים טובים יותר למבנים בריאים יותר. כיצד אפשר לשפר את הסביבות בהן אנחנו חיים? בפרק זה אסקור את "עשרת הדיברות" למרחב בריא על פי שיטת דירוג אמריקאית חדשה. הסעיפים המוזכרים בתקן החדש הנם אוויר, מים, אור, תנועה, קול, תודעה, חברה, חומרים, נוחות ותזונה. כל סעיף מגובה במחקרים רפואיים עדכניים המציגים את התועלות שניתן לקבל במרחבים 
המתוכננים נכון יותר. 
אסביר כל סעיף, את התועלות שבו ודרכים בהן ניתן ליישמו במבנים
למידע נוסף ניתן להכנס לאתר המקור:

https://www.wellcertified.com/

שמעתם על קינאף? אני לא שמעתי עד שפגשתי באבישי מורג מחברת קיינאף וונצ'רס. אבישי הנו חקלאי, אשר חקר במשך שנים את הצמח על סגולותיו, ואף התאים אותו לישראל לפני כמה שנים. הקיינאף הופך כאן בארץ לחומר גלם לענפים שונים, ובהם ענף הבניה.

ניתן ליצור ממנו בלוקים, חומרי בידוד, תערובות פלסטיק ועוד שפע של מוצרים בעלי תכונות מעוררות התפעלות.

הקיינאף מבודד חום, יכול לשמש כסיב חזק מפלדה, כתחליף במוצרי פלסטיק וכאגרגט-מלאן בטיח, בלוקים ועוד. 

מרגע הזריעה ועד לקציר עוברים כשלושה חודשים, והצמח מנקה את האוויר מפחמן דו-חמצני, מטייב את הקרקע ומאפשר גידול מחזורי של גידולים שונים על אותה האדמה.

בניה ירוקה אמיתית ממקור צמחי מתחדש, עם תרומה לקהילה, תרומה לסביבה ועתיד מזהר לחקלאות.

איך מרכיבים פרוגרמה רגשית לתכנון?

האם בתכנון בית מספיק לדעת מהו מספר החדרים הרצוי, או שמא ישנם מצבים רגשיים אישיים שבית יכול לשרת ולהעצים? איך בית יכול להעצים את האדם, המשפחה והקהילה? 

אורלי רובינזון כתבה 42 ספרי אדריכלות, וממשיכה לחקור וללמד את "שפת העיצוב החדשה". 
איך המרחב יכול לענות על "השריטות" שלנו, מה צריך אדריכל עכשווי לשאול כשהוא ניגש לתכנון, ואיך מתכננים את הריק אל מול המלא?

שיחה קולחת, אישית ומלאה ברגש ומרחב.

קחו נשימה עמוקה, כי מסתבר שהאוויר בתוך המבנים מזוהם יותר מהאוויר שבחוץ. 

האוויר אותו אנחנו נושמים במבנה מכיל מזהמים רבים כגון תרכובות אורגניות נדיפות (VOC's),  פחמן דו-חמצני, עובש, וירוסים, חיידקים, חלקיקים ואלרגנים. 

מהם הרכיבים המזיקים לבריאות באוויר שסביבנו, איך הם משפיעים עלינו ועל ילדינו ומה ניתן לעשות בכדי להפחית את המצאותם במבנים?

בפרק זה משתתף עופר נידם, ממציא ויזם סדרתי אשר פיתח טכנולוגיה מהפכנית לטיהור אוויר במבנים ללא שימוש במסננים. באמצעות השיטה מקווים בחברת DUSMIT שהקים לנקות חללים מוירוסים, אלרגנים וגזים רעילים המקיפים את סביבות העבודה, החינוך והמגורים שלנו.

האתגר הגדול של האנושות בזמננו הוא אולי האתגר הגדול בכל הזמנים. בשיחה מרתקת עם צור משעל, דוקטורנט בביה"ס פורטר ללימודי סביבה של אוניברסיטת תל-אביב, שוחחתי על משבר האקלים.

מהו משבר האקלים? איך יודעים שהוא באמת קיים? מה יקרה אם נמשיך בשיטת "עסקים כרגיל"? מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות החל ממחר בבוקר, ולמה כמעט אף אחד לא עושה את זה?

צור חוקר באמצעות כלי מציאות מדומה, גלי מוח ומשחקי מחשב דרכים לשכנע מנהיגים ואנשים לשנות את ההתנהגות שלהם כלפי שינויי האקלים. 

כלים מתחום הפסיכולוגיה נרתמים על מנת להתגבר על מחסום האדישות המשתק, ולהניע את האנושות לפעולה לפני שיהיה מאוחר מידי.

האזנה מועילה ומהנה!

האם בניה ירוקה היא בניה יקרה? בפרק אציג דרכים לבנות מבנה ירוק יותר ללא תוספת עלויות. אסקור חמש דרכים פאסיביות, ללא השקעת חשמל וללא השקעת כסף לבית נוח, בריא, חסכוני באנרגיה ומחובר לסביבה. 

איך מקבלים חימום רצפתי בחינם? איך מקטינים את השימוש במזגנים בקיץ? איך מאווררים את הבית מרעלים? לאן כדאי להפנות חלונות של מבנה בישראל? באיזה גובה לתכנן חלונות בפנים הבית? איך מייצרים זרימת אוויר יש מאין בבית?  

נדבר על מושגים כמו חימום סולארי פאסיבי, אוורור מפולש, אור טבעי ועוד.

האזנה מהנה ומועילה!

האם הערים שלנו מתאימות לזקנים?
גיוון קהילתי חיוני לערים בריאות, אך בעשורים האחרונים גוברת התופעה של דחיקת בני הגיל השלישי אל מחוץ לעיר.  מבתיהם הותיקים עוזבים מבוגרים רבים אל עבר מרכזי הדיור המוגן, ומרוקנים את העיר משכבה משמעותית באוכלוסיה.
לא רק שאין כאן צדק חברתי כלפי הדורות הקודמים, אלא שתופעה זו מגדילה את מגיפת הבדידות ומונעת את ההטרוגניות החשובה כל כך לקיום עירוני משגשג. 
בפרק זה פגשתי לשיחה נפלאה את עירית נווה, אשר מתמחה בעיצוב סביבות מגורים למבוגרים. בעברה עירית היא עובדת סוציאלית, ומשלבת רגישות והקשבה על מנת להתאים את הבתים הישנים לאורח חייהם של דיירים מבוגרים. 
שוחחנו על נגישות, בריאות, בטיחות וגעגוע אל יחסי השכנות והנוף המוכר והותיק.

פרק מעניין ומרגש במיוחד.

זכיתי למפגש מרגש עם האמנית היוצרת רו בועזסון, אשר קשורה מבטן ומלידה לטבע ולאדמה. רו בוגרת תואר שני בלימודי סביבה בביה״ס פורטר של אוניברסיטת תל-אביב, ודרכה נחשפתי בשיחה למסורות בניה עתיקות המשתמרות כאן בארץ, לצד דיון כנה על האצת הפיתוח של כבישים ועל משבר האקלים והשלכותיו עלינו.  רו הזכירה את המושג ״אקולוגיה מעשית״, ושוחחנו על דרכים לעשייה אמיתית שכל אחד יכול לקחת אליו הביתה. 
זו הייתה שיחה אישית, פתוחה ומרתקת שתעניין כל מי שחושב להכיר או לעסוק במגוון התחומים שיש להם נגיעה לסביבה, קיימות, בניה ירוקה ואמנות אקולוגית. 

בפרק זה אני גאה לארח את אביב בייליס לרנר, יזם קהילתי וסביבתי.
אביב הנו מהמקימים של קבוצת אקוטופיה ועמותת ונטעת, אשר עוסקת בהקמת מרקמים ירוקים תומכי חיים במוסדות שיקומיים.
אביב מביא עמו תפישת חיים יוצאת דופן, השואפת לקרב אותנו אל החיים והצמחים מתוך חיבור עמוק ואהבה. לאביב רעיונות פורצי דרך, הוא זורע אותם כזרעים ומלווה אותם בצמיחתם אל עתיד של שגשוג ובריאות לישראל ולעולם.
פרק חובה במסגרת פודקאסט "המרחב הבריא", אשר מלא תקווה והשראה. 

היום אני רוצה שנדבר על המושג שוודאי שמעתם, המושג "בנייה ירוקה".

ננסה לתת כמה הגדרות מכמה זוויות לנושא, אבל אני רוצה להתחיל בזווית האישית שלי.

ובכן, בכל פעם שמישהו שואל אותי מה זו בעצם בנייה ירוקה, התשובה שלי היא שבנייה ירוקה היא געגוע.

געגוע. כן. געגוע למה? געגוע למי?

פתיח ונתחיל.

ובכן מאזיני יקרה ומאזין יקר, בנייה ירוקה היא געגוע.

כולנו מתגעגעים לאורחות חיים שאנחנו הולכים ומתרחקים מהם עם השנים.

מתוך אורחות החיים האלה אני מגדיר שני געגועים עיקריים.

הראשון הוא כמיהה לקשר הבלתי אמצעי אל הטבע, הרצון לחזור ולדרוך יחפים על האדמה, הרצון לחזור ולגעת בגזע מחוספס של עץ, לראות את הרוח בעלים, לשמוע את ציוץ הציפורים, לגעת במים זכים, לראות עננים, את כיפת השמיים.

והמישור השני זה הכמיהה והגעגוע לקהילה.

הקשר לקהילה, לחיים קהילתיים, לחיים חברתיים, חיים סוציאלים מלאים שיש בהם מגוון מצבים חברתיים.

כולנו כמהים ומתגעגעים אליהם.

בואו נתחיל להבין את הגעגוע הזה לקשר הבלתי אמצעי עם הטבע.

ובכן הגעגוע הזה הוא לא דבר חדש בכלל, כבר בספר הספרים שלנו, בתנ"ך, בספר הראשון, בספר בראשית מופיע סיפור גן העדן.

ובסיפור גן העדן, האל יצר עולם מושלם, האדם באיזושהי צורה שיבש את הכל ומאז הוא מתגעגע, הוא רוצה לחזור לאותו גן העדן האבוד.

הסיפור הזה גם מראה על איזושהי מורכבות ביחס של האדם אל הטבע שנמצא סביבו.

בתוך הסיפור מוזכר הפסוק "וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת."

מה אנחנו רואים כאן? למעשה איזשהו קשר מורכב עם הטבע, יש עצים שמותר לאכול, יש עצים שאסור לאכול ועצם האכילה שלהם מפרה איזשהו איזון ויוצרת איזשהו מצב חדש שבו במקרה הזה הוא מתואר כמוות, אנחנו יודעים שבהמשך הסיפור, הוא מתואר למעשה כגרוש מגן העדן.

איך חוסכים 10,000,000 מליון ש"ח במחלקה בבית חולים, בהשקעה של 1000 ש"ח בלבד?

מהו "הרופא הפנימי", והאם המקום שבו אנו נמצאים יכול לשפר את האושר?

בפרק הפתיחה של פודקאסט "המרחב הבריא", נדבר על שינויים קטנים שיכולים להפוך את הבית שלנו למקום בריא יותר לגוף ולנפש.

זהו פרק פתיחה קצר לפודקאסט בו נחקור את הקשר בין הסביבה המתוכננת והבנויה לבין הבריאות והרווחה של כולנו.